בדרך כלל, ברכה נאמרת לפני קיום מצווה. לדוגמה, לפני הנחת תפילין, הדלקת נרות חנוכה, קריאת מגילת אסתר וכו'.
במקרים נדירים, ברכה נאמרת לאחר קיום מצווה, למשל, לאחר נטילת ידיים לפני האכילה.
הסיבה לכך היא, ככל הנראה, הידיים שלנו לא תמיד נקיות לפני נטילתן…
לכן, ישנם תלמודיסטים (למשל, רבי אי גאון) הסבורים שאם אדם יודע שידיו נקיות, אז עליו לברך את הברכה לפני נטילת ידיים.
ברכות אלו פותחות אותה התחלה: "ברוך אתה אלוהינו, רבונו של עולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו…".
טקסט סוף הברכות תואם לקיום המצווה. לדוגמה, בעת הדלקת נרות חנוכה, הברכה מסתיימת כך: "…וְצִוָּנוּ לִדְלִיק נֶר שֶׁל חנוכה").