במהלך שנה מעוברת בלוח השנה היהודי, מוחזר חודש אדר הנוסף, ובמהלכו נחגג חג הפורים. בשנה הירחית היהודית יש 11 ימים פחות משנה סולארית בת 365 ימים. אם לא נעשה דבר, חגים יהודיים היו עוברים מעונה אחת לאחרת. עם זאת, התורה קובעת שחג השחרור מעבדות מצרים (פסח) חייב לחול באביב, וסוכות בסתיו. לכן, הכנסת שנה מעוברת מיישרת את לוח השנה הסולארי הבינלאומי עם הלוח היהודי.
חכמינו גזרו שאם יוכנסו שבע שנים מעוברות עם חודש נוסף עבור כל 19 שנים ירחיות, לוח השנה הירחי יתאים בדיוק ללוח השנה הסולארי בסוף תקופה זו. מקובל שבכל מחזור כזה, השנה השלישית, השישית, השמינית, ה-11, ה-14, ה-17 והאחרונה, ה-19, היו שנים מעוברות. ניתן לשפוט את דיוק חישובי חכמינו על פי העובדה שבמהלך 1,500 שנה, לא היה צורך אפילו בהתאמה אחת בלוח השנה שחישבו.