זהו שמה של מועצת הזקנים (מנהיגי העם) שהוקמה במהלך בניית בית המקדש השני. בראשה עמד המנהיג הרוחני של היהודים דאז, עזרא הסופר. בין חברי הכנסת הגדולה נמנו דניאל, מרדכי, נחמיה, חנניה, מישאל, עזריה ואחרים. בסך הכל היו 120 חברים. אחד החברים האחרונים בכנסת הגדולה היה שמעון הצדיק, שחי בסוף המאה הרביעית ותחילת המאה השלישית לפני הספירה.
כנסת זו הייתה השתקפות ייחודית של חיי הרוח של העם; היא שלטה על כל החיים הדתיים, החברתיים והכלכליים של היהודים. הכנסת הגדולה שימשה כקשר בין הנביאים שהשלימו את כתבי הקודש לבין חכמי התלמוד.