המשנה הראשונה במסכת ראש השנה קובעת כי על פי המסורת היהודית, ישנם ארבעה תאריכי התחלה לאורך השנה:
ראשון בניסן מיועד לתחילת השנה לחגים, וכן לתחילת ספירת שנות מלכותו של מלך ישראל.
ראשון באלול הוא תחילת השנה להפרדת עשיריות מצאצאי בהמות.
ראשון בתשרי הוא תחילת השנה הכללית, לספירת מחזור שבע השנים, להפרדת עשיריות מירקות הגינה וכן הלאה.
ט"ו בשבט הוא תחילת השנה לפירות: פירות שנושרים לאחר תאריך זה נחשבים כחלק מקציר השנה שלאחר מכן. לתאריך זה יש משמעות מעשית, למשל, להפרדת עשיריות ("מעשרות") מקציר הפירות.