זה היה השם שניתן לקבוצות וכתות יהודיות מסוימות אשר במשך מאות שנים לאחר חורבן בית המקדש המשיכו להישאר באבל עמוק ומתמיד, המסמל את חורבן בית המקדש וארץ ישראל.
כיום, בימים ובאירועים מסוימים, אנו מבקשים מהקב"ה נחמה עבור המתאבלים על ציון ואלה המתאבלים על ירושלים…
המסורת שלנו מלמדת: כאשר אדם מסייד את ביתו, אל ילבינו אותו לגמרי; כאשר אדם מכין ארוחה, יפחית מעט; כאשר אישה עונדת תכשיטים, יפחית מעט, שנאמר: "אם אשכחך ירושלים, לשוני תדבק לחך פי". וכל המתאבל על ירושלים ייחשב ראוי לראות את שמחתה, ככתוב: "שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כׇּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ" (ישעיהו ס"ו, י').