יצירה פואטית שנכתבה בצורת מזמור בארמית ונאמרת לצלילי מזמור מיוחד בחג השבועות, כהקדמה לקריאת התורה. הנושא המרכזי שלה הוא גדולת האל, חשיבות התורה ושכר הצדיקים. היא חוברה על ידי המשורר רבי מאירבן יצחק שץ, חזן ידוע שחי בוורמס ובמיינץ בתקופת רש"י (המאה ה-11). "אקדמות" מתחילה בהלל את הקב"ה, שברא את העולם ואת המלאכים - עבדיו - ובחר בישראל מכל העמים. לאחר מכן היא מציגה את הוויכוח בין ישראל, הנרדף והנרדף לנצח, לבין אומות העולם, הדוחקות בו לנטוש את אמונתו ולהתערבב עמם. תגובת ישראל חד משמעית: גם בזמנים הקשים ביותר, לא נפסיק לקוות לעזרתו של הקב"ה, לגאולה ולטוב הצפויים לנו בעולם הבא.
על פי אגדה אחת, חי בגרמניה כומר אנטישמי שביקש להסית את המלך נגד היהודים ודרש מהם לבוא לדון בו בעניינים דתיים. היהודים ביקשו מהמלך לדחות את הוויכוח כדי שיוכל להביא חכם ראוי שיוכל לדון בכומר. רבי מאיר בן יצחק הופיע בוויכוח והצליח להביס את הכומר, ובכך להציל את היהודים מרדיפות. ההימנון "אקדמות" חובר לזכר נס זה.