וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית

תפילה מיוחדת לסליחתו הרחומה של אלוהים על חטאינו, למרות שלא זכינו לה. היא נאמרת בתפילות הבוקר בימי שני וחמישי משום שאלו היו הימים בהם התכנס בית הדין של ישראל הקדום. מאמינים שגם בית הדין העליון שבשמיים מתכנס בימים אלה. התפילה נאמרת גם בימי שני וחמישי משום שחלק מהיהודים צמו באופן היסטורי בימים אלה.

ישנן אגדות רבות בנוגע למחבר התפילה ולזמן חיבורה. על פי גרסה אחת, תפילה זו חוברה בתקופת שלטונו של הקיסר אספסיאנוס, אביו של טיטוס, שהרס את בית המקדש. על פי גרסה זו, אספסיאנוס הציב מספר יהודים על שלוש ספינות מהן הוסרו ההגה. הספינות הוטלו בחוסר אונים על הגלים. אולם, ההשגחה האלוהית הצילה את הספינות הללו מהרס. הן נחתו בחופי צרפת: בערים ליון, ארל ובורדו. בתחילה, הפליטים הסובלים התקבלו בסבלנות. אך חלפו שנים, והשליט החדש התגלה כאדם אכזר מאוד. הוא גזל את כל רכושם של הפליטים ואיים לגרשם מהפרובינציה. היהודים החלו לצום, מתפללים לאל יתברך שיישוע אותם. אז חיברו ראשי העדה, יוסף, בנימין ושמואל, תפילה זו, המורכבת משלושה חלקים.