התורה מחייבת (במדבר לה, י'-לד) לקבוע שש ערי מקלט בהן אדם שהרג אדם בשוגג יכול למצוא מקלט באופן מיידי. ספר יהושע (כ', ז'-ח') מפרט את שש הערים המיועדות: קדש, שכם, חברון, בצר, רמות וגולן.
על פי חוק, קרוב משפחה של הנפטר שתוקף והורג את מבצע התאונה אינו נושא באחריות. כלל זה אינו חל בערי מקלט המיועדות. לכן, אדם שהרג אדם בשוגג חייב להגיע לעיר המקלט הקרובה ביותר במהירות האפשרית, שכן רק שם הוא יהיה מוגן מבחינה חוקית.
אם בית המשפט קובע שהרצח היה מתוכנן מראש, מבצע המעשה נידון למוות (בנוכחות עדים ואם ניתנה אזהרה). אם בית המשפט קובע שהרצח היה תאונה בלתי צפויה, מבצע המעשה משוחרר. אם בית המשפט קובע שהתאונה התרחשה כתוצאה מרשלנות רבתי או רשלנות, מבצע המעשה נידון לגלות לעיר מקלט, שם עליו להתגורר עד מותו של הכהן הגדול שבתקופת שלטונו התרחשה התאונה. לאחר מות הכהן הגדול, הוא חוזר הביתה.