שם כולל לחלק בתלמוד ובמדרשים שאינם נכללים בחלק ההלכתי של התורה שבעל פה. כדי להבין טקסטים אגדיים, שלעתים קרובות פשוטים מאוד בצורתם, חשוב לזכור שהם נועדו להסביר את העקרונות החשובים ביותר של היהדות, שניתן להסבירם רק בצורה נגישה באמצעות דוגמה או משל.
התלמוד הירושלמי, כמו התלמוד הבבלי, מכיל, בנוסף לחומר הלכתי, מספר עצום של מסורות, סיפורים ודיבורים אגדיים בנושאים שונים. חומר אגדיים שלא נכלל בתלמוד נאסף בספרים נפרדים החל מהמאה ה-3 לספירה. ספרות האגדה היא עצומה. הנה רק כמה: מדרש רבה, מדרש תנחומא, פסיקתא דרב כנע, מדרש שמואל, ילקוט שמעוני, עין יעקב ואחרים.